היחסים המסחריים בין ישראל לבריטניה נכנסו לתקופה מורכבת יותר.
בספטמבר 2026 הודיעה ממשלת בריטניה על כוונתה לאסור יבוא של מוצרים שמקורם בהתנחלויות ולהרחיב צעדים נגד גורמים המעורבים בהרחבתן. במקביל, כבר במאי 2025 עצרה בריטניה את המשא ומתן לשדרוג הסכם הסחר החופשי עם ישראל.
עבור יבואנים, יצואנים וחברות שמנהלות שרשראות אספקה בינלאומיות, ההתפתחויות האלה מעלות שאלה רחבה יותר:
מה קורה לעסקה כאשר הסיכון הפוליטי הופך לסיכון מסחרי?
התשובה אינה בהכרח לעצור פעילות עם בריטניה.
להפך. היקף הסחר בין המדינות עדיין משמעותי מאוד, והסכם הסחר הקיים ממשיך להיות בתוקף.
אבל המציאות החדשה מחייבת להבין טוב יותר את מקור הסחורה, הספק, המסמכים, תנאי העסקה והסיכונים שעלולים להשתנות במהלך הדרך.
מה בריטניה החליטה?
חשוב להפריד בין כמה צעדים שונים.
בספטמבר 2026 הודיעה בריטניה כי תקדם איסור על יבוא מוצרים שמקורם בהתנחלויות בגדה המערבית. הממשלה הבריטית הצהירה במפורש שהמשטר החדש מיועד להתנחלויות ולהרחבתן ולא לסחר עם ישראל בכללותו, ואף הדגישה שהיא מעוניינת להמשיך בסחר עם עסקים בישראל. לפי הודעת שר החוץ הבריטי, החקיקה הרלוונטית צפויה להיות מיושמת בתוך 6–9 חודשים.
עוד קודם לכן, מוצרים שמקורם בהתנחלויות לא היו זכאים להטבות המכס הניתנות למוצרים ממקור ישראלי במסגרת הסכם הסחר הקיים. הרשויות הבריטיות דורשות מסמכי מקור המאפשרים לזהות את מקום הייצור.
במקביל, בריטניה מפעילה סנקציות על יחידים וגופים מסוימים ומגבלות נפרדות בתחום היצוא הביטחוני.
כלומר, נכון להיום אין איסור מסחר כולל בין ישראל לבריטניה.
הסכם הסחר הקיים עדיין בתוקף
זו נקודה חשובה במיוחד לעסקים.
בריטניה אמנם הקפיאה במאי 2025 את המשא ומתן על הסכם סחר חדש ומשודרג, אך לא ביטלה את הסכם הסחר הקיים בין המדינות. ממשלת בריטניה עדיין מציגה אותו כהסכם שנמצא בתוקף.
גם המסחר עצמו ממשיך להיות משמעותי.
לפי נתוני ממשלת בריטניה, היקף הסחר הכולל בסחורות ובשירותים בין ישראל לבריטניה עמד בשנת 2025 על כ-6 מיליארד ליש”ט. היצוא הבריטי לישראל לבדו הסתכם בכ-3.5 מיליארד ליש”ט.
לכן, מבחינת מרבית החברות הישראליות, השאלה אינה “האם עדיין אפשר לסחור עם בריטניה?”, אלא:
כיצד מנהלים את העסקה כאשר הסביבה הרגולטורית והמדינית נעשית פחות צפויה?
הסיכון הראשון: מקור הסחורה הופך לקריטי
כאשר רגולציה מבחינה בין מוצרים לפי מקורם, כבר לא מספיק לדעת מי הספק או מאיזו מדינה יצאה החשבונית.
צריך לדעת היכן הסחורה יוצרה ומהו המקור שלה לצורכי מכס ורגולציה.
במסחר בין ישראל לבריטניה, הנושא הזה מקבל כעת חשיבות גדולה יותר.
עבור יצואן ישראלי, המשמעות היא צורך בתיעוד ברור של מקור הסחורה.
ועבור חברה שעובדת עם מספר מפעלים, מחסנים או קבלני משנה, ייתכן שיהיה צורך לבחון לעומק גם את שרשרת הייצור.
הסיכון השני: עסקה חוקית יכולה להפוך למורכבת יותר
שינויים רגולטוריים אינם משפיעים רק על השאלה האם מותר או אסור לבצע עסקה.
הם עשויים להשפיע גם על:
- בנקים וגופי מימון
- חברות ביטוח
- חברות שילוח
- מערכי Compliance
- בדיקות מקור
- מסמכים
- זמני שחרור
- נכונות של ספקים ולקוחות לבצע עסקאות
הנחיות הסנקציות של בריטניה ליבואנים וליצואנים עצמן מדגישות את הצורך לבדוק האם גורמים בעסקה כפופים לסנקציות פיננסיות ואת ההשלכות האפשריות על תשלום ומסחר.
לכן עסקה אינה נבחנת רק לפי מחיר הסחורה ותנאי התשלום.
צריך לבחון גם האם שרשרת העסקה כולה יכולה לפעול.
הסיכון השלישי: שינוי בתנאים תוך כדי תנועה
בעסקאות בינלאומיות קיים לעיתים פער של חודשים בין ההזמנה לבין המכירה הסופית.
בתוך התקופה הזאת יכולים להשתנות:
תנאי סחר, רגולציה, דרישות בנקאיות, מדיניות של חברות ביטוח, נתיבי שילוח ואפילו הנכונות של צד מסחרי להמשיך בעסקה.
זו בדיוק הסיבה שסיכון גיאופוליטי הוא גם סיכון פיננסי.
חברה יכולה לבצע הזמנה טובה מספק איכותי ובמחיר מצוין — אך אם הדרך שבין התשלום לספק לבין מכירת הסחורה משתנה, גם פרופיל הסיכון של העסקה משתנה.
ומה לגבי יבוא מבריטניה לישראל?
גם כאן חשוב לא לייצר תמונה שלפיה המסחר נעצר.
בריטניה ממשיכה לייצא לישראל בהיקפים משמעותיים. בין קטגוריות הסחורות הבריטיות הבולטות שנמכרו לישראל בתקופה האחרונה נמצאות תרופות ומוצרים פרמצבטיים, ציוד ומערכות מכניות, כלי רכב ומכשור מדעי.
לכן עבור יבואן ישראלי שעובד עם ספק בריטי, השינוי המרכזי הוא בעיקר הצורך להיות ערני יותר לסביבה הרגולטורית ולבדיקות שהספק, הבנק או גורמים אחרים בשרשרת עשויים לבצע.
5 דברים שכדאי לעסקים לבדוק עכשיו
- מקור הסחורה
לא רק מי מוכר אותה, אלא היכן יוצרה ומהו המקור המוצהר שלה. - הצדדים לעסקה
ספקים, לקוחות, מתווכים וגורמים נוספים המעורבים בתשלום ובאספקה. - תנאי התשלום
במיוחד כאשר קיימת מקדמה משמעותית או פרק זמן ארוך בין התשלום לבין קבלת הסחורה. - שרשרת האספקה
מה קורה אם בנק, מבטח, חברת שילוח או גורם אחר דורש בדיקה נוספת? - תוכנית חלופית
בעסקאות משמעותיות כדאי להבין מראש מה ניתן לעשות אם התנאים משתנים באמצע הדרך.
איפה ARBELIS נכנסת לתמונה?
השינויים ביחסי הסחר עם בריטניה ממחישים היטב מדוע מימון יבוא אינו יכול להתבסס רק על בדיקת הדוחות הכספיים של הלקוח.
צריך להבין גם את העסקה.
ב-ARBELIS מסתכלים על הלקוח, אבל גם על הספק, תנאי התשלום, הסחורה ושרשרת האספקה.
במיוחד בעסקאות גדולות או מורכבות, היכולת להבין את המבנה המסחרי שמאחורי המימון יכולה לסייע לזהות סיכונים מוקדם יותר ולבנות את העסקה בהתאם.
כאשר נדרשת שכבת בדיקה נוספת, ניתן לשלב גם מומחיות משפטית וביטוחית כחלק מבחינת מבנה העסקה.
המטרה אינה להירתע מעסקאות בגלל אי-ודאות.
המטרה היא להבין את הסיכון לפני שמעבירים את הכסף.
סיכום: בתקופה של אי-ודאות, שרשרת האספקה חשובה לא פחות ממסגרת האשראי
הצעדים הבריטיים אינם מהווים כיום חרם או עצירה כוללת של הסחר עם ישראל. למעשה, ממשלת בריטניה עצמה מבדילה בין הצעדים שהיא מקדמת נגד סחר הקשור להתנחלויות לבין המשך המסחר עם ישראל.
אבל ההתפתחויות ממחישות עד כמה מהר יכולה הסביבה שבה פועלת עסקה בינלאומית להשתנות.
עבור יבואנים ויצואנים, המשמעות היא שניהול סיכונים כבר אינו רק בדיקת מחיר, ספק או יכולת החזר.
צריך להבין את כל הדרך שעוברים הכסף והסחורה.
כי בתקופה של אי-ודאות, עסקה טובה היא לא רק עסקה רווחית. היא עסקה שבנויה להתמודד גם עם מה שיכול להשתנות בדרך.
ARBELIS – פתרונות מימון שמבינים את שרשרת האספקה.
